בחיי היום היום גם שנעזרים בתרופות או בטיפול פעם בשבוע זה לא מספיק לעשות את השינוי שנדרש. לצאת מאותו סחרור שמוביל לתהום.
הגיבורה שלנו הפעם היא בת 61. בתחילת השבוע באה לשלושה ימים מבלי לדעת שהיא עתידה למצוא את מקור העוצמה שלה. אותו מקור שלא תלוי בשום דבר ובאף אחד בחוץ.
קורה שתוך כדי התהליך יש משבר. להגיע לתהום זה אף פעם לא נעים. במרחב שיצרנו דנה ואני, צמוד לביתנו, לעבור משבר פירושו לעבור דרך הכאב... גם אם זה תוקף באמצע הלילה, אני במרחק של כמה צעדים, יחד עוברים את זה יד ביד. לאט לאט האור מגיע, יוצאים לטבע, בתקופה הזו של השנה הכי כייף ללקט פטריות למאכל. זה ממש מרפא.
נכון שאני מוביל את התהליך פנימה ועם זאת יש משקל מאוד גדול לבית לבנות ובמיוחד לדנה. תמר ציירה לה ציורים של עוצמה, נגה ויעל בישלו איתה ארוחת ערב ודנה תמיד נמצאת במקום הנכון ותומכת את כל המרחב בקסמים שלה.
שביקשתי את האישור שלה לכתוב את הפוסט הזה היא אמרה "איתי אני רוצה שכולם ידעו על המקום הזה ושאפשר לעבור את הכאב שבזמנים מסויים נראה אין סופי"
אז מזל טוב לגיבורה שלנו שחלק גדול ממנה נולד מחדש למרות שהיא בת 61.
*כל הפרסומים כמובן באישור.