היא באה ל 3 ימים, אישה מוכרת וידועה שהעדיפה להישאר בעילום שם ופנים... הלימודים, התרגילים, הטיולים בטבע, המדיטציות... לכולם יש מטרה אחת: להכיר לה את הקול הפנימי של המהות שלה.
אותה מהות בעצם היא בעלת בית שמארחת את הנפש בפנימיות שלה. היה ברור שהאיזור שנסתובב בו מצריך אומץ, והיא, הגיבורה שלנו, באה לעבוד.
ראינו בברור איך קורה שאנחנו בונים "מבנים" מתוך תשוקה ורצון אמיתי של המהות שלנו, ואז מוצאים את עצמנו עובדים בלתחזק אותם.
זה קורה שמפסיקים להקשיב לקול של המהות. אותה מהות, שנמצאת בכל אחד מאיתנו, אוהבת להשתנות, להתחדש ולגוון....
מהסיבה הפשוטה שהיא באה לחקור. המהות של המהות זה לחקור. דוגמאות למבנים הם למשל תפקידים או מקומות עבודה או עסקים ויש גם מבנים פנימיים כמו למשל ריצוי הימענות וכו... העיקרון הוא אותו עיקרון.
מבחינת המהות לא קיימות המילים "תמיד" או "אף-פעם". כל מבנה שאנו בונים אינו פותר אותנו מנוכחות והקשבה פנימה ובדיקה מתחדשת האם הוא עדיין מה שמתאים לי.
כשחיים בהקשבה למהות יש הרבה פחות מאמץ והרבה יותר ערך והדברים מסתדרים.
בתמונה אנחנו בעמק הקסום, השמלה הצהובה שלה זה התרגום שלה למכנסי הליכה מה שמוכיח לי שוב שוב שלפעמים צריך לצאת מאיזורי נוחות ולהגיע למקום בו כל מה שעושים זה חקר העולם הפנימי שם כל התושובות כבר נמצאות.
*לעולם לא אפרסם על מישהו ללא אישורו.