יש את הרגע הזה שבן אדם מתעורר ונחשף לנפש של עצמו. אין דבר יותר מרגש מזה, אולי לידה של תינוק. אצל ענת הרגע הזה היה ביום השני במפגש אחה"צ אחרי הקפה. (אתמול סיימנו 3 ימי חופשת התפתחות).
חצי שנה אנחנו בקשר שתבוא ויש תחושה שכל מה שהיה הוביל לאותו הרגע. אותו רגע של גילוי שכל התשובות נמצאות כבר בפנים. וכך גם כל מה שאנחנו מחפשים.
לפעמים צריך לשנות קצת את כיוון של החיפוש ולהסיר את המשקפיים דרכן הסתכלנו על הכל מאז ומעולם.
בשלושה ימים אי-אפשר להשתנות לתמיד וגם אם היה אפשר זה לא בריא. כן אפשר לפתוח צוהר למהות שהיא בעלת הבית ולהעיר אותה לעוצמות הנפש שהם כמו ילדים פנימיים שלנו. כן אפשר לחוות את החוויה הזו שאחריה שום דבר לא נראה כמו שהיה. וזה התמצית של הפורמט החדש חופשת-התפתחות-אישית.
גיליתי שרק ככה אפשר.
ועל זה מוסיפים את המנוחה בין לבין, את הזריחה הפראית ברבע לשש בבוקר, הטבילה במעיין החם, הטיולים בעמק הקסום האוכל המפנק התה בסלון ליד האח הבוער, הלימודים המדיטציות וכל השאר.
היה לי כל כך כייף ומרגש להכיר כזו מהות נדיבה כמו שלך ענת עם נפש עוצמתית ומוכשרת.
*כמובן שהכל מפורסם באישור