יושב בגן העיר בתא, עולות דאגות, עתיד, כסף... ואז אני מרים את הראש ורואה כלב חמוד קופץ למזרקה ונהנה לו, ילד קטן מצטרף, ואמא שלו מחייכת חיוך אמיתי ורחב. ברגע אחד הכאב נעלם, הדאגות תופסות את המקום הראוי להם, ואני מרגיש כמה החיים יפים. איתי, אני מלא הוקרה למה שלמדתי ממך, שינה לי את החיים לגמרי.
את הטקטס הזה קיבלתי (as is) אתמול מבחור שהיה אצלי לפני שנתיים בחופשת התפתחות אישית. ומאז אנחנו בקשר.
טוב שלכל אחד יהיה מורה דרך.
*לעולם לא אפרסם על מישהו ללא אישורו.